?

או, שלום. צהריים טובים. סיימתם את הקניות? גרפתם את השלג מהחניה? המתנות כבר ארוזות ומונחות בצד האשוח?

למה לנו אין חג שבו עוקרים עץ מהאדמה ושמים אותו במרכז הסלון? אמנם זה רע מבחינה אקולוגית, אבל זה אקסטרימי ומקורי. מה אנחנו המצאנו, מתקן לשמונה נרות? סביבון? זה בכלל לא מדגדג את רמת המגניבות של לשים עץ בסלון ולקשט אותו בנצנצים. נכון שלזכותנו נזקפת אכילת גושי בצק מטוגנים כחלק מרוח החג. אבל לזכותם נזקפת שתיית קוקטייל אלכוהולי כחלק מרוח החג.

עלינו רובץ תמיד עול ההיסטוריה והמורשת. מי בא לשמח את הילדים במיתולוגיית החגים שלנו? האושפיזין בסוכה? אליהו הנביא בליל הסדר? דמויות תנ"כיות מטילות מורא, איפה הן ואיפה הדוד בחליפה האדומה שאפשר לשבת על ברכיו ולהוריד לו פקודות בקניון. איפה הגמדים של סנטה? האיסטר-באני? מדוע שיהיה לנו חג עם שפנפן חמוד באמת, אנחנו בתקופה המקבילה יושבים ומחכים לזקן שיעשה לנו טובה ויואיל לשתות מהיין שמזגנו לו, ואולי גם יפנק אותנו באיזו נבואת זעם, שכן נבואות אופטימיות הן סימן בדוק לשקרנים ועובדי אלילים.

לא ביליתי מעולם כריסמס כהלכתו בניכר. אני בטוחה שזו תקופה מעיקה לרוב האנשים, שהקניות לקראת החג מלחיצות ומונעות מהתחשבנויות ומשיקולים של "לא נעים". שהמפגשים המשפחתיים אינם מהנים, שצריך להלעיט את עצמך בכמה ליטרים של אג-נוג כדי לסבול את השירה בציבור מסביב לעץ. שאף אחד לא רוצה להתחפש לסנטה, שהילדים כמעט אף פעם לא מקבלים את המתנות שביקשו, שהאסתטיקה הקיטשית של הקישוטים והמלאכים ותחפושות סנטה והגמדים דוקרת בעיניים. שאם משתמשים בעץ פלסטיק זה מכוער, ואם משתמשים בעץ אמיתי אז צריך לנקות מחטי אשוח מהשטיח במשך חודשים לאחר מכן. שזו תקופה של בדידות איומה.

אבל אני לא חוויתי את כל הדברים הללו. מכיוון שזה לא החג שלי, זה תמיד יראה לי קדוש ובלתי מושג. בפרק חג המולד של חשיפה לצפון כולם היו מבואסים מהעניין חוץ מפליישמן, שמנסה להפיץ כריסמס ספיריט.

***

לפני כמה שנים הדצים עשו את השאלון המורחב אצל יאיר לפיד. את השאלה "מה היית משנה בגוף שלך?" הוא שינה לכבודם, ושאל כל אחד מהם מה היה משנה בגוף של בן הזוג.

אורנה אמרה שהיא לא היתה משנה שום דבר במשה. משה אמר שהוא היה רוצה להחזיר לאורנה את החזה של לפני הלידה.

הקהל השתנק, אורנה ניסתה לצחוק ולעבור הלאה. יאיר לפיד הפגיז בשרשרת בדיחות "וואי וואי וואי איך תכסח אותך האישה אח שלי": משפטים בסגנון "הלילה אתה ישן אצלי על הספה", "אני לא מרחם עליך ברגע שתסתיים התכנית" וכיו"ב.

אריאנה מלמד כתבה על זה בעיתון, ונזפה במשה דץ על כך שהוא חושב שאישה צריכה להיראות כמו ברבי.

חיפשתי אזכורים לעניין בגוגל, אבל מצאתי רק דיווחים מרוחקים ממקור שלישי.

ובהמשך למשחק המדליק שלי משבוע שעבר: אני חושבת ש"אנשי הגשם" הוא שיר יפהפה.

This entry was posted on דצמבר 24, 2006 at 1:03 pm and is filed under כללי. You can follow any responses to this entry through the RSS 2.0 feed. You can leave a response, or trackback from your own site.